בנם של דליה וסבח. נולד ביום ב' בטבת תשנ"ה (4.12.1994) באור יהודה. אח צעיר לאמיר וגלית.

יוסף (יוסי) גדל והתחנך באור יהודה. למד בבית הספר היסודי "במעלה", לאחר מכן המשיך לחטיבת הביניים "ארזים" ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר לתקשורת באור יהודה – "מסכים". במסגרת מבחני הבגרות השתתף בסרט עם בני כיתתו.

נער בולט ומיוחד, בעל עיניים המשנות את צבען כזיקית, כדברי אימו. שמח ובעל חוש הומור מפותח, מלא בנתינה ואהבת חינם שהתבטאה בין היתר בעזרתו לזולת. אימו סיפרה שבזמן לימודיו בתיכון קרה שאיחר לעיתים, כי בדרך לשיעור התעכב כדי לסייע לאדם נכה שגר בקרבת בית הספר. מעבר לשעות הלימודים הִרבה לבלות עם חברים, התעניין באקטואליה ובספורט, בעיקר בכדורגל. אימו סיפרה שבכל פעם שהיו מגיעים חבריו לבקר הפך את הבית למגרש כדורגל.

ביום 17.3.2014 התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים, המשיך את דרכו של אחיו הגדול שהיה באותו חיל. שירת כלוחם, משגר רקטות, בגדוד "רעם". מספר חודשים לאחר גיוסו החל מבצע "צוק איתן" שהתרחש ברצועת עזה בקיץ 2014 כתגובה לירי ארטילרי רב מעזה אל עבר ישראל. למרות הקושי והמרחק מהבית שיתף את משפחתו שהוא מאושר משירותו ותמיד חזר הביתה עם חיוך גדול, מראה שאפיין אותו מאוד.

סיפרה עדי, חברתו לשירות: "אזכור אותך כאחד האנשים הכי משמעותיים בסוללה, אין יום שלא חייכת, אין יום שלא שימחת אותנו, הצחקת והיית שם בשביל כל אחד. היית אדיב, צנוע, שמח חייכן איש שיחה שתמיד מצחיק ועושה רק טוב תמיד ולכולם. סוללת ברקים הייתה משפחה אחת עבורי ואתה היית אהוב ומיוחד".

לאחר שחרורו מצה"ל נסע לחופשה קצרה עם חברים בחו"ל. עם חזרתו ארצה למד בקורס בחיפה לשידור משחקי ספורט, בלט במקצועיותו וביכולתו הרהוטה להעביר שידור וזמן קצר לאחר לימודיו שידר משחקי כדורגל של הליגה הלאומית. במסגרת עבודתו שידר ממגרשים שונים ברחבי הארץ, במקביל עסק בעבודות מזדמנות.

בשנת 2020 החל לעבוד בחברת הביטוח AIG במוקד התביעות ובהמשך עבר למוקד תאונות דרכים. השתלב חברתית ומקצועית בחברה מיומו הראשון. המנהלת שלו סיפרה שכבר בתחילת דרכם המשותפת זכתה לגלות אדם ישר, נעים הליכות, עניו, שקט ומצחיק בעל נוכחות ייחודית.

רז, חברה לעבודה, סיפרה: "יוסי ואני הכרנו כשהיה החונך שלי כשרק התחלתי את הקורס, אחר כך הוא גם לקח איתי את השיחות הראשונות ועם הזמן נהיה לחבר. בכל שלב היה חשוב לו לענות לי על כל השאלות גם כשהוא לא היה בכלל בעבודה, הוא תמיד ידע להרגיע ולהגיד את המשפט הנכון בזמן הנכון. כשאני חושבת על יוסי ישר עולה לי לב ענק וטהור. הוא תמיד אהב לעזור, ידע למצוא את הטוב גם בדברים הפחות טובים, הסתכל על הדברים באופן חיובי תמיד. אהב לאהוב את האנשים סביבו, תמיד קיבל את כולם ותמך בכל מי שנזקק לעזרה".

יוסי בורך בחיוך כובש ובעיניים מלאות בטוב. צעיר צנוע, אופטימי שהתאפיין בליבו הרחב וביכולתו לומר את המילים הנכונות בכל סיטואציה בה נכח. בעל חוש הומור מפותח וצחוק ייחודי, אדם שאוהב לעזור ולסייע לחבריו ומשפחתו. היה קרוב מאוד אל בני משפחתו ואל מיטל, שהייתה בת זוגו במשך חמש שנים.

בפברואר 2021 נקרא לשירות מילואים בגדוד 8194 של עוצבת עמוד האש. בבוקר ה-28.2.2021 אסף אותו חברו לנסיעה משותפת. לאחר זמן קצר נקלעו השניים לתאונה בצומת רעים שבעוטף עזה בה נפצע חברו באורח קשה ויוסי נהרג.

רב-סמל יוסף (יוסי) חיים שלום נפל בעת שירותו ביום ט"ז באדר תשפ"א (28.2.2021). בן עשרים ושש בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין יהוד. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

חברו שהיה עימו בתאונה כתב: "יוסי היקר והאהוב שלי, אח שלי. רצה הגורל ושנינו התגייסנו יחד. הגענו לתותחנים הגענו לאותו הגדוד וגם לאותו החדר במשך כמעט שנה. כל השירות שלי היה שונה לגמרי בלעדיך... בלעדיך לא הייתי נקרע מצחוק אפילו עשירית ממה שצחקתי או נהנה אפילו קצת ממה שנהניתי. ידעתי שגם אם תהיה באסה אתה תעשה ממנה צחוק. זכיתי להכיר אדם טוב לב שאין בו רוע. העולם אפור יותר בלעדיך, אני מרגיש שאיבדתי אח ומחכה לפגוש אותך בבוא העת".

בעמוד הפייסבוק שלו כתבו וספדו חברים רבים. חבריו לעבודה הכינו אלבום לזכרו שמסתיים במילים: "נזכור אותך תמיד מחייך, ילד יפה תואר, בעל אופי מושלם ולב מזהב!"

יוסי מונצח באתר ההנצחה לחללי חיל התותחנים בזיכרון יעקב.